ספר שבט מוסר-מנוקד ומבואר
מהדורה חדשה מנוקדת, מתוקנת ומוגהת בתוספת מפתחות מראי מקומות וביאורים.
ישנה מהדורה נוספת וכשזו חסרה במלאי תשלח אחרת.
הרב אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר 1659 (משוער) – איזמיר 1729) היה מחכמי איזמיר. רב, דיין, דרשן, ומחבר ספרים.
נולד באיזמיר ושם ישב כל חייו, נודע כדרשן מחונן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה. עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהנום מזה.
המבוכה בעולם היהודי בכלל ובעיר איזמיר בפרט, עם המרת הדת של שבתי צבי, גרמה לו לצאת נגד מחשבי הקיצים
.
את השקפתו ודרשותיו כתב בספרו המפורסם "שבט מוסר". הספר יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת תע"ב, ומאז יצא לאור בעשרות מהדורות. כמו כן תורגם הספר לשפות יידיש,לדינו וערבית יהודית. עיבוד מקוצר לעברית עכשווית של חלקים הספר יצא על ידי יורם טהרלב בשם "וטהר לבנו".
מלבד הספר "שבט מוסר", כתב עוד עשרות ספרים, בעיקר ספרי מוסר, מדרש, ופרשנות על ספרי התנ"ך. ביניהם חיבר ספר מדרשים בשם "ילקוט האתמרי", מה שהעניק לו את הכינוי "רבי אליהו האתמרי". וספר "ולא עוד אלא". כמו כן חיבר את ספר "מדרש תלפיות" בו נאספו מדרשים ואגדות שבתלמוד הבבלי ירושלמי, וספר הזוהר ושאר ספרי קבלה והליקוטים. בספרו עסק גם בזיהוי אבני החושן והוא המקור המרכזי בנושא זה, שאר אבנים טובות וסגולתם. וכן ספר "אגדת אליהו" שני חלקים על אגדות התלמוד ירושלמי.
ספרשבט מוסר
לרבינו החסיד המקובל רבי אליהו הכהןהאתמרי זצוקלה"ה
הלז הנכבד ונחמד אשר חברו החכם השלם הדיין המצויין הרב כמוהר"ר אליה הכהן נר"ו מתושבי ק"ק אזמיר יע"א. אשר פעל ועשה ורבים השיב מעון. ושבט פושעים וחטאים הגיע לפרשת דרכים. דרך סלולה לרבים. ליראי ה' ולחושבי שמו. פתח להם פתח פתוח כפתחו של אולם. להחזיק מוסר ה' ודרכיו הישרים. זכה וזיכה הרבים זכות הרבים תלוי בו
רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר. נודע בעיקר בזכות ספרו שבט מוסר
נולד באיזמיר ושם ישב כל חייו. נודע כדרשן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה. עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהינום מזה
לאחר המרת הדת של שבתי צבי הוא יצא נגד מחשבי הקיצים. עם זאת, גרשם שלום כתב שיש בספריו רמזים לכך שהאמין ששבתי צבי היה משיח
רבי אליהו חיבר עשרות ספרים, בעיקר ספרי מוסר, מדרש ופרשנות על ספרי התנ"ך, המוכר שבהם הוא ספר המוסר "שבט מוסר". הספר יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת ה'תע"ב, ומאז יצא לאור בעשרות מהדורות. תורגם ליידיש, לדינו וערבית יהודית
